מאמץ פיזי ומיגרנות

פעילות גופנית מאומצת מעוררת מיגרנות בכ-38% מהסובלים ממיגרנות. מיגרנות הנגרמות מפעילות גופנית יכולות להתפתח במהלך או זמן קצר לאחר מאמץ אינטנסיבי כמו ריצה, הרמת משקולות, אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה או אפילו עבודות בית מאומצות. המנגנון כולל שינויים פתאומיים בלחץ הדם, עלייה בביקוש לחמצן ושחרור של הורמוני לחץ.

במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית, כלי הדם במוח מתרחבים במהירות כדי לענות על צורכי החמצן המוגברים. הרחבה פתאומית זו יכולה להפעיל קצוות עצבים רגישים לכאב סביב כלי הדם. במקביל, התייבשות ואובדן אלקטרוליטים כתוצאה מהזעה עלולים להוריד את סף המיגרנה, מה שהופך התקף לסביר יותר.

חוקרים מאמינים שמיגרנות הקשורות למאמץ מערבות את אותם מסלולי עצב טריגמינלי כמו סוגי מיגרנה אחרים. פעילות גופנית אינטנסיבית מגבירה את הלחץ התוך גולגולתי וגורמת לשינויים מהירים בזרימת הדם המוחית. עבור אנשים עם מוח מיגרנה רגיש, שינויים המודינמיים אלה יכולים להספיק כדי לעורר דיכאון מתפשט בקליפת המוח או להפעיל את המערכת הטריגמינלית.

מחקרים מצאו גם שמיגרנות הנגרמות מפעילות גופנית שכיחות יותר בתנאים חמים או לחים, בגובה רב וכאשר האדם כבר מיובש. השילוב של לחץ מטבולי, התייבשות וגורמים סביבתיים יוצר אפקט מצטבר שמגדיל מאוד את הסיכון להתקף.

פעילויות בעצימות גבוהה נושאות את הסיכון הגדול ביותר. ריצה וג'וגינג הם הטריגרים המדווחים ביותר, ואחריהם הרמת משקולות (במיוחד תרגילים הכוללים מאמץ או עצירת נשימה), חתירה וספורט תחרותי. פעילות מינית יכולה גם לעורר מיגרנות באמצעות מנגנוני מאמץ דומים.

תמרון ולסלבה, המתרחש באופן טבעי במהלך הרמה כבדה, מאמץ או אפילו שיעול, מגביר בחדות את הלחץ התוך גולגולתי והוא טריגר ידוע לכאבי ראש. פעילויות הכוללות פרצי מאמץ מרבי פתאומיים, כמו ספרינט או דדליפט כבד, נוטות להיות בעייתיות יותר מפעילות גופנית מתונה מתמשכת כמו רכיבה על אופניים או שחייה.

המטרה היא לא להימנע מפעילות גופנית, מכיוון שפעילות מתונה סדירה מפחיתה למעשה את תדירות המיגרנות הכוללת. המפתח הוא איך אתם ניגשים לפעילות גופנית. תמיד התחממו בהדרגה לפחות 10 עד 15 דקות לפני העלאת העצימות. זה מאפשר למערכת הלב וכלי הדם שלכם להסתגל לאט ולא לחוות שינויים פתאומיים.

הקפידו על שתייה מספקת לפני, במהלך ואחרי פעילות גופנית. שתו מים או משקה אלקטרוליטים החל משעה לפחות לפני האימון. הימנעו מפעילות גופנית בחום או בלחות קיצוניים. בנו עצימות בהדרגה במשך שבועות במקום לקפוץ לתוכניות בעצימות גבוהה. אם תרגיל מסוים מעורר באופן עקבי התקפים, שקלו חלופות בעלות השפעה נמוכה יותר.

בעוד שרוב כאבי הראש ממאמץ הם כאבי ראש ראשוניים שפירים מפעילות גופנית, כאבי ראש חמורים פתאומיים במהלך פעילות גופנית יכולים מדי פעם להצביע על מצב חמור יותר. אם אתם חווים כאב ראש פתאומי ונפיץ במהלך מאמץ (המתואר לעתים קרובות ככאב ראש רעם), במיוחד אם זה הראשון שלכם, פנו מיד לטיפול רפואי.

הרופא שלכם עשוי לרצות לשלול גורמים משניים כגון בעיות בכלי הדם. לאחר שלילת מצבים חמורים, הם יכולים לעזור לכם לפתח תוכנית פעילות גופנית בטוחה. חלק מהאנשים נהנים מנטילת תרופה מונעת כמו indomethacin לפני פעילות גופנית מתוכננת, אם כי יש לעשות זאת רק תחת הדרכה רפואית.

CalmGrid עוזרת לכם למצוא את נקודת האיזון האישית שלכם לפעילות גופנית על ידי רישום סוגי אימונים, רמות עצימות וכל פעילות מיגרנה שבאה לאחר מכן. עם הזמן, תוכלו לזהות אילו פעילויות בטוחות, אילו דורשות שינויים ואילו תנאים, כמו התייבשות או חום, דוחפים פעילות גופנית מבריאה למעוררת.

אתם עשויים לגלות שאימוני בוקר בטוחים יותר מאימוני ערב, ששחייה לעולם לא מעוררת התקפים בעוד שריצה לפעמים כן, או שהידרציה נכונה מבטלת את הבעיה לחלוטין. תובנות מותאמות אישית אלה מאפשרות לכם לשמור על אורח חיים פעיל תוך מזעור הסיכון למיגרנה.